במה מטפלים
איחור התפתחותי
תהליך ההתפתחות של ילדים הינו משמעותי ובעל השלכות קריטיות להמשך חייהם. מגיל ינקות ועד גיל בית ספר העולם מספק הזדמנויות התפתחותיות רבות המספקות בסיס משמעותי לגדילה, בריאות, פיתוח יכולות אקדמיות ותחושת רווחה כללית.
הגירויים השונים שמספקת הסביבה מסייעים לילדים לרכוש מיומנויות מוטוריות, תקשורתיות, קוגניטיביות ורגשיות. מחקרים מלמדים כי לאינטראקציה בין הילד/ה לבין הסביבות השונות בהן הם חיים ישנה השפעה משמעותית על מוכנותם ללמידה והצלחה בבית הספר.
יחד עם זאת כ-15% מאוכלוסיית הילדים הכללית מתמודדים עם עיכובים בתחומי התפתחות שונים: מוטורי, קוגניטיבי, שפתי, תקשורתי ורגשי- התנהגותי.
איתור מוקדם של ילדים עם עיכובים התפתחותיים והתחלת טיפול מתאים בשלב מוקדם במהלך חייהם, עשויים להשפיע באופן ניכר על מהלך ההתפתחות ולמנוע קשיים בעתיד.
הפרעת קשב וריכוז ADHD
הפרעת קשב וריכוז היא הליקוי הנוירו התפתחותי השכיח ביותר בגיל הילדות. מקורה של ההפרעה במוח ובסיסה גנטי, אך היא מושפעת מאוד מגורמים סביבתיים. ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז יתקשו לשמור על טווחי קשב לאורך זמן, יתקשו להתמיד במשימות מתואמות לרמתם ההתפתחותית, יראו רמה גבוהה של מוסחות, פזיזות ולעיתים גם אי שקט מוטורי (היפראקטיביות).
רבים מהילדים עם הפרעת קשב וריכוז סובלים במקביל הליקויים נלווים ובהם ליקויי למידה, קשיים מוטוריים וסנסוריים, הפרעות במצב הרוח ובעיות התנהגות. לעיתים נלווים גם חלקים רגשיים כגון דימוי עצמי נמוך ותסכול בשל הקושי במיצוי היכולות.
על מנת לקבוע אבחנה, אשר נקבעת כיום סביב גיל הכניסה לבית הספר, יש להראות כי הקשיים שפורטו לעיל, מביאים לירידה בתפקודו של הילד ביותר מאשר תחום אחד(בית, בית ספר, יחסים חברתיים וכדומה). מחקרים מראים כי לאבחון והתערבות טיפולית מתאימה יש השפעה ארוכת טווח על מהלך ההתפתחות של הילד.
לאבחון וטיפול מוקדם יש חשיבות גדולה ופוטנציאל להשפיע על ההתפתחות ולמנוע, להפחית ולמתן את הקשיים הנלווים להפרעת קשב וריכוז.
קיימות שתי גישות עיקריות של מרפאות בעיסוק בטיפול ועבודה עם ילדים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז והוריהם: POET וCOG- FUN -
סרבול מוטורי - הפרעה התפתחותית בקואורדינציה
DCD -Developmental Coordination Disorder
סרבול מוטורי הינה לקות מולדת בהתפתחות הקואורדינציה המוטורית, אשר פוגעת בתחומי העיסוק של הילד כולל תפקודי יומיום (לבוש, אכילה ועוד), משחק, פנאי ולמידה, והיא אינה מוסברת על ידי פגיעה נוירולוגית או רמת אינטליגנציה נמוכה.
ילדים עם סרבול מוטורי יראו קשיים במוטוריקה גסה הכוללים קושי בתכנון תנועה, התארגנות עם הגוף וקצב ביצוע איטי. הם יזקקו לחזרות רבות על מנת לצלוח מטלה ובעיקר במטלות שהן חדשות עבורם. כך לדוגמה הם יתקשו בכתיבה, משחק בכדור, רכיבה על אופניים, לבוש, רחצה וכן קשיים בתחום החברתי על רקע דימוי עצמי נמוך ותחושות כישלון ותסכול)
השכיחות הקיימת היא כ-6% מהילדים בגילאי 5 עד 11, ניתן לזהות סימנים מוקדמים כבר בגילאי 3-4.
טיפול לילד, הדרכה להורים ולעיתים גם התאמת אמצעים במסגרת ריפוי בעיסוק, יביאו לשיפור משמעותי בתפקודו של הילד וכתוצאה מכך בתחושת המסוגלות שלו.
קשיים רגשיים בגיל הרך
לעיתים ילדים מציגים קשיים רגשיים המתבטאים ב:
* דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון
* חרדות
* בעיית הרטבה
* עצירויות
* קשיי פרידה
* קשיי הסתגלות
* בעיות התנהגות של ילדים בבית, בגן או בבית הספר
* התפרצויות זעם
* הפרעות חרדה
* הפרעות במצבי רוח
* קשיים בוויסות
* קשיים בתקשורת ובקשר בינאישי
מקורם של קשיים אלו, כאשר לא קיים קושי התפתחותי אחר, אינו חד-משמעי, והוא תוצר של שילובים בין מאפיינים מולדים של הילד ובין מאפיינים של הסביבה. עם זאת, לקשר של ההורה עם ילדו ולאינטראקציה בינהם ישנה השפעה מכרעת על נתיבי התפתחות הקשיים.
איכות האינטראקציה בין הורה לילדו קשורה מחד לאופי המשמעת שאוכף ההורה ולחווית ההורה בתוך הקשר מצד שני.
לעיתים, טיפול פסיכולוגי ממוקד קצר מועד יכול להביא להפחתה משמעותית בקשיים שהילדים מציגים. הטיפול משתנה בהתאם לקשיים המוצגים ובהתאם לסיפור המשפחתי האישי, ויכול לכלול עבודה עם ההורים בלבד או גם פגישות אישיות עם הילד.ה.
הפרעות על הקשת האוטיסטית
(Autistic Spectrum Disorder)
אוטיזם הוא הפרעה נוירוביולוגית אשר מעריכים כי היא הנגרמת ממספר גורמים ביניהם גורמים גנטיים וסביבתיים. ההפרעה מאופיינת בליקויים בשלושה תחומים: תקשורתי, חברתי ודפוסי התנהגות חזרתית וסטריאוטיפית. ילדים עם ASD עשויים להציג קשיים בהתפתחות קוגניציה חברתית, בהבנת שפה, בעיבוד וויסות חושי, בהבנת משחק ובנטייה לשחק לבד. כמו כן ייתכנו גם קשיי קשב, וקשיים בתכנון וקואורדינציה מוטורית.
הלקויות בהפרעת התקשורת נעות בין קלות לחמורות ונצפות באופן שונה אצל כל ילד וילדה. מכאן המונח ספקטרום- יכולים להיות שני אנשים עם אוטיזם אולם כל אחד מהם מציג יכולות שונות ונמצא במקום אחר על הרצף.
זמני הופעת תסמיני ההפרעה וטבעם אינם אחידים. ישנם ילדים שיציגו קשיים כבר בחודשים הראשונים לחייהם בעוד אחרים יציגו התפתחות נורמטיבית עד גיל שנה וחצי- שנתיים, ולאחר מכן יתקשו לרכוש מיומנויות חדשות או אף יאבדו מיומנויות שרכשו קודם לכן.
איתור ואבחון:
תהליך האיתור תלוי בחומרת ההפרעה של הילד/ה. ככל שההפרעה חמורה יותר, כך ניתן יהיה לזהות אותה מוקדם יותר מגיל שלוש.
לא קיימת בדיקת מעבדה או בדיקה פיזית שבאמצעותה ניתן לאבחן אוטיזם. האיתור והאבחון נעשה על פי תצפיות קליניות, שיחה עם ההורים ושיחה עם הצוות החינוכי במידה והילד/ה משתתפים במסגרת חינוכית. התצפיות הקליניות לרוב נערכות במכונים להתפתחות הילד על ידי רופא ו/או פסיכולוג התפתחותי. לעיתים, מבקש הרופא שהילד/ה וההורים יפגשו עם אנשי מקצוע נוספים כדוגמת מרפא/ה בעיסוק וקלינאי/ת תקשורת על מנת להעריך את הקשיים באופן מדויק ככל האפשר ולבצע אבחנה מבדלת בין הפרעה אוטיסטית להפרעות התפתחותיות אחרות.
אמנם לא ניתן לרפא אוטיזם, אך טיפול מוקדם, מתאים והוליסטי יכול להביא לתוצאות משמעותיות בהתפתחות הילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי ולמימוש הפוטנציאל שלהם.
קשיים בעיבוד ובוויסות חושי
עיבוד חושי הינו תהליך עצבי מורכב באמצעותו האדם קולט, מסנן ומפרש גירויים חושיים באופן אינטגרטיבי המביא לתגובה התנהגותית הולמת ויעילה בסיטואציה נתונה. תהליך זה מאפשר לאדם לדעת מה עובר על גופו ובסביבתו בכל רגע נתון וכיצד עליו להגיב באופן מותאם ומסתגל למצב.
קיימות 5 מערכות חוש המוכרות לנו והן מספקות מידע חושי מהסביבה: שמיעה, ראייה, מגע, טעם וריח. קיימות בגופנו 2 מערכות חוש נוספות: המערכת הוסטיבולרית (שיווי משקל) ומערכת פרופריוצפטיבית (תחושה עמוקה).
מערכות אלו מספקות מידע פנימי מגופנו לגבי תנועתנו ביחס למרחב בו אנו נמצאים וביחס לכוח הכובד. כלל המידע החושי המתקבל מהסביבה ומגופנו במקביל, מספק לנו תחושה של התמצאות במרחב ומאפשר תנועה יציבה ובטוחה תוך התייחסות יעילה לכלל הגירויים המתקבלים מהסביבה.
באופן כזה, המידע החושי מהווה בסיס חיוני לתפקוד יומיומי. כך לדוגמה, ילד מסוגל ללכת על קצה המדרכה תוך שמירה על שיווי משקל, כשהוא משוחח עם אדם אחר ומחזיק בחפץ בזמן ההליכה.
ליקוי בתהליך העיבוד החושי מתייחס לקושי מולד ביכולת של מערכת העצבים והמוח לפרש באופן מדויק את הגירויים המתקבלים מהגוף והסביבה ובעקבות כך מתקבלת תגובה שאינה מותאמת. כתוצאה מכך, אדם עלול שלא ללמוד, לפעול על פי, להתחבר ולהנות ממגוון הגירויים והחוויות מהסביבה. כך לדוגמה: ילד יתקשה לעמוד בתור למגלשה או תינוק יקשית את גבו ויבכה כשאמו תנסה לחבק אותו.
על מנת לקבוע אבחנה, המרפאה בעיסוק תיקח סדר יום מפורט מההורים, תבקש מהם למלא שאלון פרופיל סנסורי ותבצע תצפית קלינית. הללו יאפשרו להבין את התמונה התפקודית של הילד או הילדה המושפעת ממערכות החוש השונות.
בהתאם לממצאים המרפאה בעיסוק תבנה תכנית טיפולית אותה בקליניקה ותתאים אותה לסביבה הטבעית של הילד והילדה.
קשיים בשפה
ילדים יכולים לתקשר ולהביע עצמם בדרכים שונות עם בני משפחותיהם ובני גילם. מטרת הטיפול של קלינאי תקשורת היא לספק כלים ומיומנויות אשר מקדמים הבעה והבנה של שפה ותקשורת, כמו גם אכילה ובליעה באופן יעיל ובטוח, להתמודדות טובה עם אתגרים ויצירת קשרים משמעותיים עם בני המשפחה, קבוצת השווים והצוות החינוכי.
צוות קלינאי התקשורת במרכז "ילד פלא" הינו צוות מורשה ומיומן הרואה כל ילד וילדה באשר הם, מזהה את העוצמות והקשיים האינדבידואליים שלהם ובונה תוכנית טיפול מותאמת.
הטיפול מתבצע באמצעות משחקים שונים ומגוונים, באווירה נעימה, מכילה וכיפית.
אנו מאמינים כי מעורבות ההורים חיונית להצלחת הטיפול ולכן מעודדים הורים ומטפלים עיקריים (סבא, סבתא דוד/ה הלוקחים חלק פעיל בחיי הילד והילדה) להיות נוכחים בחדר, להשתתף באופן פעיל בתהליך הטיפולי ולהמשיך את העבודה בסביבת הבית.
תחומי הטיפול בהם מטפלים קלינאי תקשורת:
* הפרעות בדיבור- שטף, מובנות דיבור, שיבושי היגוי והפקת קול
* הפרעות תקשורת- ילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי
* קשיים ביכולת הבעה שפתית על רקע מולד או נרכש
* קשיים בהבנת השפה על רקע מולד או נרכש
* קשיים באכילה והאכלה בתינוקות, פעוטות וילדים.
* קשיים ביצירת קשרים חברתיים והבנת סיטואציות חברתיות
* חולשה אוראל- מוטור
* ייעוץ והדרכה להורים, מסגרות חינוכיות ואנשי טיפול נוספים העובדים עם הילד והילדה.